פירוס ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

החלטה

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופטת מעין צור) מיום 20.3.10, שדחתה את בקשת המבקשים לסלק את התביעה נגדם על הסף עקב התיישנות.

לטענת המבקשים, שגה בית המשפט בהחלטתו כי מירוץ ההתיישנות נגד המבקשים, בהיותם ערב יחיד, מתחיל רק לאחר מיצוי ההליכים נגד החייב העיקרי, שכן לטענתם ניתן היה להגיש תביעה נגדם אם החייב יצא מהארץ לצמיתות לפי סעיף 17 ג (ב) 1 לחוק הערבות. לטענתם, פסיקת השופטת מסביאה לתוצאה אבסורדית לפיה גובר חוק הערבות על חוק ההתיישנות. המשיב טען טענותיו בתשובה לטענות המבקשים.

אני דוחה את טענת המבקשים שפסיקת השופטת מביאה לתוצאה אבסורדית שלפיה גובר חוק הערבות על חוק ההתיישנות. חוק ההתיישנות אינו קובע מתי קמה עילת התביעה, וחוק הערבות אינו קובע מתי היא מתיישנת. אין התנגשות ביניהם ואין שום תוצאה אבסורדית.

אין ספק, שמיצוי ההליכים נגד החייב העיקרי היה ביום 7.11.07 בו אושר מכר הדירה המשועבדת. לטענת המבקשים, מאחר שהחייבת יצאה מהארץ כבר ב- 24.10.02, היה המשיב רשאי להגיש תביעה כבר אז והחל מירוץ ההתיישנות.

לפי סעיף 17ג (ב) 1, לחוק הערבות, רשאי נושה להגיש תובענה נגד ערב יחיד למילוי ערבותו אם החייב העיקרי יצא מהארץ לצמיתות, אך במקרה שבו היה החיוב מובטח במשכנתא או משכון, כמו במקרה זה, לא יחול סייג זה, אלא אם קבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל, לפי הענין, שנעשו מאמצים סבירים לאיתור החייב או למימוש המשכנתא או המשכון. אציין, שמטרת סעיף זה היתה לגרום לכך שלא יוגשו תביעות כנגד ערב יחיד אלא לאחר שמוצו הליכי מימוש המשכנתא והליכי הגבייה כנגד החייב העיקרי.

במקרה שלפני, אין קביעה של בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל כאמור, ולכן גם לפי סעיף זה לא היה הנושה ראשי להגיש תביעה נגד הערב היחיד, ולא החל מירוץ ההתיישנות.

על כן, החלטת השופטת צור בדין יסודה.

אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. המבקשים ישלמו למשיב הוצאות הבקשה בסך 4,000 ש"ח בתוספת מע"מ. המזכירות תעביר למשיב סכום זה מתוך העירבון שהופקד, ותחזיר את היתרה למבקשים.

ניתנה היום, ג' חשון תשע"א, 11 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: